אנחנו רוצות להקדיש את הספר הזה למורה טובה, שתמיד הייתה שם בשבילנו, לימדה אותנו דברים חדשים ותמכה בנו כל יום. תודה שהפכת את השנים האלה לבלתי נשכחות. אנחנו מאוד אוהבות אותך תודה.

-שחר ורחל

אנחנו תלמידות של בית הספר אלברט איינשטיין משנת 2004, והשנה אנו הולכות לסיים  בעזרת השם. בקומיקס הזה אנחנו  נספר על הרגעים שבילינו במהלך כל  הלימודים, מהגן ועד התיכון

מבוא

היי שחר, מה שלומך

היי רחל. טוב לראות אותך. אני בסדר גמור, פשוט הייתי קצת עצובה שכמעט סיימנו את הלימודים.

רחל: וואו! את צודקת. אנחנו קרובות מאוד לסיום הלימודים וכמעט לא הצלחנו לנצל את השנה הזו. מה את חושבת על שנזכר בכמה מהרגעים הטובים ביותר שהיו לנו לאורך כל השנים האלה

איזה רעיון טוב! וכך נרגיש טוב יותר כי נדע שלמראות המצב היה לנו זמן נהדר. נתחיל בגן

 את זוכרת את המורה קלודי?

 בטח שאני זוכרת! היא לימדה אותנו כל כך הרבה דברים. מה שאני הכי זוכרת זה כשעשינו ביצים מקושקשות שמנו עליהם צבע מאכל ירוק.

כן! כל כך מגניב! הכל היה מצחיק מאוד. ואני גם זוכרת הביאו תרנגולות לבית הספר פעם אחת. ממש פחדתי!

גם אני! ואת זוכרת שעלינו לכיתה א'? זה היה עוד יותר מפחיד.

כן! ואני זוכרת שראיתי את הילדים הגדולים ופחדתי מהם כי הם נראו ענקים. מה את זוכרת מכיתה 'א ?

 אני זוכרת שהייתי בכיתה של המורה דיאנה, זו שניגנה בכינור. וגם כשיצאנו מהכיתה של המורה ג'קי היא נתנה לנו סוכריות. מה שאני הכי זוכרת זה שהיא נתנה לנו סוכריות חמוצות כמעט כל יום. בשיעורי עברית כל יום המורה מרסלה הייתה שואלת אותנו "איז יום היה אתמול? איזה יום היום? איזה יום יהיה מחר?"

איזה זכרונות טובים! זה מרגיש כאילו זה היה אתמול ... ואז בכיתה ב' היתה לנו מסיבת הסידור. היו הרבה חזרות ותרגולים, אבל בסופו של דבר הייתה לנו מסיבה נהדרת

כן! אני גם זוכרת שהיינו באותו כיתה עם המורה רוסיו. בכל הפסקה הינו יוצאות מהכיתה, מתיישבות על הרצפה וקוראות ספרים שהשכרנו מהספריה

שכחתי את זה! את יודעת משהו שאני מאוד בטוחה שלא שכחת? בת המצווה שלנו!

שחר: ברור שלא אשכח. החזרות עם המורה פליקס, שיעורים עם המורה סנדרה, הפעילויות עם וויצו, הפרשת חלה עם אמהות ... איך אני יכול לשכוח מזה!

שחר: חחח ... כן! ללא ספק, הדבר הטוב ביותר היה מסיבת בת המצווה. התחלנו עם כמה נרות, והכל הרגיש כל כך מואר! ובסוף כולם באו לברך אותנו, וצילמו אותנו מלא.

זה נכון! וגם כשנסענו לסופר כושר לראות את תהליך הכשרת בשר. היה שם ריח נורא! כמעט הקאתי אחרי שנכנסתי לשם! הדבר הטוב היחיד היה שיכולנו לקנות סוכריות כשהיינו שם.

אבל את יודעת מה אני חושבת שהיה הכי מרגוש?

תגיד לי ... מה ???

כשהגענו לתיכון! הרגשנו הכי גדולים, אבל גם הכי קטנים. הדבר הטוב היה שיכולנו להשתמש בטלפונים סלולריים שלנו בהפסקה ובצהריים.

את צודקת. ואני זוכרת שהלכנו לבר מצווה של  כל ילדי הכיתה. זה היה מאוד מגניב כי הפסדנו שיעורים, וחוץ מזה חזרנו עם הרבה סוכריות.

ואז הגענו לכיתה ט׳. אותה שנה הייתה שנת הלימודים האהובה עלי. היה לי ממש כיף!

גם עלי! המורים הצחיקו אותי מאוד, במיוחד המורה דילציה ומורה אוליברס. אני זוכרת שבהתחלה צחקנו הרבה בשיעור של דילציה כי היא אמרה לנו שאנחנו לא יכולים למחוא כפיים, אחרת החיידקים הולכים להתפשט בכיתה.

חחחחח ... איזה זכרונות טובים. והיא גם אמרה לנו שאם משהו נופל על הרצפה, אנחנו לא יכולים להרים אותו מכיוון שיש כל כך הרבה חיידקים. ובסוף השנה נסענו לטיול הסיום שלנו, שלצערנו, הולך להיות הטיול היחיד שלנו.

כן ... מה הכי אהבת מהנסיעה לפלאייה בלנקה?

אני חושבת שהחלק האהוב עלי ביותר בטיול היה כשהלכנו לבריכה עם כולם. זו הייתה חוויה מאוד כיפית. בנוסף, היו משחקים כמו, סירת בננות וג׳ט סקי.

כן, אבל היה לנו כיף עוד יותר כשהלכנו לגרעין בסוף כיתה י '. קודם כל נשארנו כמה ימים בישראל, וזו הייתה נסיעה מדהימה עבורי כי זו הייתה הפעם הראשונה שלי שנסעתי לישראל. הדבר הכי מרגש היה כשנסענו לראשונה לכותל.

כן! וואו ... כמה זמן עבר. חבל שלא יכולנו לצאת למצעד החיים. יהיה כל כך עצוב לספר על זה.

 זה נכון. והדבר הכי מצחיק היה כשהיינו בהחלקה על הקרח ואנשים נפלו. וגם כששרנו באוטובוס, כשנסענו בג'יפים.

 אני מסכימה איתך. הם רק ישמעו וירוס קורונה והם כבר לא ירצו לדעת שום דבר על זה. מה שהם לא ידעו זה איך אנחנו מרגישים לגבי זה. עצוב מאוד לחכות כל כך הרבה שנים למשהו שיקרה והכל יתבטל ‏פתאום. 

לפעמים לא צריך לתכנן דברים כל כך הרבה. למשל, אני זוכרת מאז שהייתי קטנה אמרתי בשנת 2020 אנחנו הולכים לסיים, ותמיד ספרתי את השנים. מה שחשוב לדעת הוא שהכל קורה לטובה.

נכון! בקרוב בעזרת ה״ אנו הולכים להיפגש ולהיות ביחד, ואנחנו נהנה מכל מה שלא יכולנו לעשות בחודשים האחרונים. אתם תראו שיהיה לנו זמן מדהים!

רחל: בעזרת ה. עכשיו נתמקד בתחילת שלב חדש בחיינו ולנצל כל רגע. נתראה, ביי ...